שמשי נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ - פסקדין

פסק דין

1. א. א) ביום 18.2.09 רכש התובע מונית חדשה מתוצרת פולקסווגן טוראן מהנתבעת (להלן:"המונית") בסכום של 121,990 ₪. (כולל מע"מ) והרכב היה ברשותו של התובע עד חודש מרס 2012.

התובע מלין על כך, שבמונית היו תקלות רבות, במיוחד תקלות בגיר הרובוטי בעל 7 הילוכים (להלן:"הגיר") אשר הוחלף פעמים מספר, כאשר ההחלפה הראשונה בוצעה אחרי נסיעה של 50,000 ק"מ.

עוד מתאר התובע בתביעתו, שהתקלות בגיר כללו רעידות, השייה בין מעברי הילוכים, החלפת הילוכים מהירה או אישית, דילוג על הילוכים, מכות בהחלפת ההילוכים.

ב) כמו כן, הוחלפו מספר פריטים וחלקים נוספים, כפי שעולה מחשבונית אשר צורפה לכתב התביעה וסומנה במספר 2 – כל זאת, כאשר הרכב נסע כ- 193,000 ק"מ.

עוד מציין התובע, שכל הטיפולים והתיקונים בוצעו במוסך מורשה.

ב. א) לאור התקלות הנ"ל, טוען התובע, שלא ייתכן שבמשך הזמן שהרכב היה ברשותו, שהוא זמן יחסית נמוך עבור מונית, יתגלו כל כך הרבה בעיות כלליות + בעיות גיר.

עקב כל הבעיות הנ"ל ניסה התובע למכור את המונית כחצי שנה ללא הצלחה, עד כי בסופו של יום הצליח למכור המונית כמעט בחצי מחיר ממחיר המחירון של לוי יצחק – בסכום של 40,000 ₪ (כולל מע"מ), כאשר מחירון לוי יצחק נכון לחודש מרס 2012 קובע את מחירה בסך 63,960 ₪ (כולל מע"מ).

ב) לאור הפער בין המחירון ובין הסכום שנתקבל בפועל עבור המכירה, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו את ההפסד במכירה בסך של 33,000 ₪.

2. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובע, משום שמאז רכישת המונית, עברה מונית זו 193,000 ק"מ – הרבה מעבר לממוצע ומספר הקילומטרים מצביע על כך, שהרכב אכן היה תקין, אך היה לו גם בלאי מצטבר.

הנתבעת מאשרת, שבתקופת האחריות בוצעו במונית מספר תיקונים על חשבון היצרן, אך תיקונים אלה אינם מלמדים על קיומו של פגם כלשהו ותיקונים אלה לא הובילו לירידת ערך המונית.

הנתבעת גם לא אחראית למחיר אותו קיבל התובע ממכירת הרכב.

3. לאחר שבחנתי לעומקן את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) אין חולק בין הצדדים, שלתובע נמכרה מונית חדשה ביום 18.2.09 ומאז עשה התובע שימוש במונית ועד למכירתה עברה המונית 193,435 ק"מ.

אך טבעי הדבר, שמונית הנוסעת מספר כזה של ק"מ עוברת טיפולים, תיקונים, אך כל אלה אינם מלמדים על קיום פגם בייצור ובוודאי שאינם מלמדים על הסיבה בה מכר התובע את הרכב בסכום שמכר.

ב) אינני מקבל טענת הנתבעת, שהתובע לא צרף כל ראיה המלמדת על המחיר בו מכר את הרכב, משום שגם אם התובע לא המציא הסכם מכירה, הרי הוא צרף חשבונית לכתב התביעה, שיש להבין ממנה, שהיא ניתנה כתוצאה ממכירת המונית בסכום של 40,000 ₪ (ראה חשבונית שסומנה במספר 3).

יחד עם זאת, אני קובע, שבמכירת רכב ובמיוחד במכירת מונית, נלקחים בחשבון אלמנטים שונים ועניין המכירה הוא של היצע וביקוש וגורמים רבים קובעים את המחיר הסופי של הממכר והתובע לא הוכיח כלל, שפגם כלשהו שהיה במונית ואשר תוצאתו הוא פגם בייצור – הוא זה אשר גרם להפחתת המחיר בעת המכירה.

התובע אמנם המציא לבית המשפט אישור מהמבטחת שלו, על היעדר תביעות במשך 3 שנים אחרונות, אך אין בכך כדי להוכיח את מצבה של המונית מבחינת הבלאי במשך אותן שנים שהתובע עשה שימוש במונית. (ראה ת/1).

ג) התובע צרף לכתב התביעה דפי היסטוריה של הטיפולים שבוצעו במונית במשך זמן היות המונית ברשותו, אך לא הוכח שטיפולים אלה נבעו כתוצאה מפגם בייצור.

התובע רכש את המונית בשנת 2009, עשה בה שימוש במשך כשלוש שנים (עד למכירתה) והתובע כלל לא הוכיח מה היה מצב המונית ביום המכירה, מבחינה תחזוקה או מכל בחינה אחרת.